Why "CHABAD"?

(Here's a short extract of a Maamer of the Rebbe, with my own translation & highlighting, where the Rebbe asks a rhetorical question about the Rebbeim of Chabad (נשיאי חב‫"‬ד) )

----------

‫ומה גם שנקראים בשם נשיאי חב"ד דוקא, ולא באפן של חוקה חקקתי גזירה גזרתי

(במדב"ר ריש חוקת. תנחומא שם ג ח. ועוד)

 'ואין לך רשות להרהר אחרי

(רש"י ריש פרשתנו [מיומא סז ב‪[‬)
דהן אמת שקיום הדברים במעשה צריך להיות באופן של חוקה חקקתי

"And why are our Rebbeim particularly called Princes of CHABAD [an acronym for 3 faculties of intellect]; Would it not be more appropriate from a Torah perspective to use a term that suggests 'Do it because I so established it and you have no right to question me'? After all, in truth, the actions of chassidim should spring from an unquestioning mindset;

וגם יודע הוא בוודאות גמורה שהדברים שנאמרו ע"י רבותינו נשיאינו שהם סמוכים איש מפי איש עד משה רבינו הם אמיתיים בתכלית

"And as you know, with complete certainty, the words spoken by our Rebbeim were endorsed from one leader to the next all the way back to Moshe Rabbeinu and prevail as absolute truth;

ואשר רבותינו נשיאינו (בעלי המאמרים) בטח הבינו את הדברים. וגם יודע שצ"ל דיוק בשמירת דברי הרב

 (ראה סה"מ ה'תש"ח ע' 296 ואילך. ובכ"מ)

"And that our Rebbeim certainly understand the content; And they well understand there must be precision when quoting a Rav.

אבל יחד עם זה צ"ל ההשתדלות שהדברים יהיו מושגים ומובנים גם בשכלו

"Nevertheless, there must be the endeavor to grasp and comprehend these words as well.

וכאשר אינו מבין צריך לבקש (קומען און קלאפן אויפן טיר אין מיטן נאכט) שיסברו לו הדברים. וזה גופא היא הסיבה למה שלא הסבירו לו את הדברים, כדי שיבוא ויבקש (קומען און קלאפן אויפן טיר). ובכלל צריך להיות היגיעה בהבנת הדברים. וארז"ל (מגילה ו, ב) יגעת ומצאת תאמין. דמארז"ל זה הוא בנוגע לעניני העולם, ומזה מובן בק"ו שכ"ה גם בנוגע לעניני התורה, שע"י היגיעה באה המציאה

"And if one doesn't get it, he needs to ask (go knock on someone's door at night) for an explanation. In fact, this is why he was not explained the concept to begin with - so he should go ahead and ask (go ahead and knock on a door). Generally, toil must precede comprehension. As our sages tell us, if one toils and says he gets it, believe him. This saying regards worldly affairs, so how much more so in matters of Torah learning - where toil will yield mastery.

היינו שע"י היגיעה באים לענין של מציאה שאינו בערך היגיעה, ואינו צריך אלא לכופף עצמו ולהגבי' את המציאה

 (ער דארף זיך אנבויגן און דאס אויפהויבן)

"That is to say, with toil will come an understanding of a higher magnitude than the effort that was invested for it, and all he need do is bend down and pick it up."

________________________

(Segment from the Rebbe's Ma-amar of ש"פ חוקת, אדר"ח תמוז ה'תשד"מ   

"והי' מדי חדש בחדשו")